רגשות הכלי המשמש את המחשבות בהעברת תשובות. 

אנו בני האדם החיה המופלאה ביותר בתבל, החיה היחידה בה שתי מערכות נותנות תשובות לאותה בעיה.
לכל מערכת תחום אחראיות שונה, כל מערכת זקוקה ומחפשת את תמיכתה של המערכת השניה.
המחשבות הן בית היוצר לתשובות של הנפש.
(ראה מאמר " מחשבות").
את הנוכחות שלנו אנו מציגים בעזרתן של תשובות, עוצמת המעורבות בכל תהליך היא פועל יצוא של התאמתה של התשובה לבעיה.
לא די שהתשובות ניתנות יש להעבירן הלאה, להוציאן מהגוף הפיזי כדי לשתף מישהו אחר.
כל מערכת זקוקה לכלים על מנת להעביר, להזרים את התשובות שהיא בונה.
גם כל אחת מהמערכות בתוכנו משתמשת בכלים המתאימים לה. המשתלבים למען יעילותם בצורך החשוב ביותר לקיומנו ועושים כמיטב יכולתם לשמור על אחד מכללי היסוד החשובים של טבע - זרימה.

הכלי המשמש את המחשבות בהעברת תשובות הן הרגשות, הן המעבירות תשובות מעובדות בתהליך החשיבה אל הגוף הפיזי ונעזרות בזרימה האנרגטית הנעה בכל איברינו. כמו גלי הקול הנעים בחלל.
הלב הוא המחסן שלהן, משם הן יוצאות ולשם הן חוזרות, חומו ופתיחותו של הלב מקרין על נוכחותן, הן נעות בתוכנו בתנועה אין סופית ברגע בו מתחילות המחשבות את פעולתן,
מוקרנות הרגשות החוצה בעזרת איברי הגוף, על פי רמת ההתנגדויות מולן,
נהנה משיחות נפש במקום בו מוכנים לקבל אותנו, נחוש בזרימה החיובית אלינו, נרגיש שמוכנים לקבל את תמיכתנו..
במקום בו התשובות שלנו אינן מתאימות, למרות שרצינו אותן כתמיכה והן אינן נלקחות כתמיכה, הציפיות שלנו לא התגשמו, מתחילה תנועה רגשית דו סטרית, הרגשות נעות חזרה אל המחשבות לשתפן ולומר להן הפסיקו, התשובות אינן רצויות.
למשה כאבי צוואר התוקפים אותו במשך זמן קצר במשך היום ובשעות הערב, הוא מרבה לעשות תרגילי התעמלות בניסיון נואש, להרפות את הצוואר,
משה החליף עבודה, העבודה מלחיצה אותו, הוא זקוק להוכיח שהוא מתאים לציפיות ממנו. דעותיו מקוריות, משה אדם יצירתי, אך הוא מתקשה לשתף אחרים ברעיונותיו.
במשפטים התיאוריים שלו מונח הפתרון שבנקל יעזור לו לוותר על כאבי הצוואר.
במפגש השני, דמיינו את הצוואר כצינור, המשמש את הגוף בהעברת תנועה ממערכת הפיקוד של המחשבות, המצויה בתוך הגולגולת.
כל הנחיה צריכה לעבור דרך הצוואר. שמשמש כצינור, כל זמן שהזרימה מהגוף החוצה רגועה, יקבלו אותה,
ברגע בו לא התמלאו הציפיות שלנו ואין כוונה לקבל את תשובתנו, מתחילה תנועה דו סטרית העוברת דרך צינור הצוואר, זרימה אחת יוצאת וזרימה שנייה חוזרת שתיהן יוצרות לחץ על דפנות צינור הצוואר,
לחץ יוצר התנגדות, שהיא חסימה המסופרת לנו בעזרת כאב.
נחוצה הרבה פתיחות לקבל משפט; "גוף תודה על הכאב, בעזרתו סיפרת לי על חסימה שיצרת כדי להגן עלי, עתה בעזרת מיקומו ועוצמתו אוכל לבקש ממחשבתי לשנות כיוון ואופי תשובה"
הרגשות הן הכלי בהן מאותת גופנו על מהלך ותוצאות החשיבה;
- מכאן נשימה מואצת בריגוש גדול.
- מעיים מתהפכים לפני בחינה.
- סומק על פנינו תוצאה מריגוש.
- פיק בירכיים תוצאה מריגוש.
כל ריגוש והאופי שלו, כל ריגוש והמקום בו הוא מוקרן החוצה את תהליך הריגוש המחשבתי.
המוח איננו יכול לדבר, הוא עושה זאת בעזרת איברי גופנו השונים. כל תהליך רגשי משולבים בו המחשבות ואיברי גופנו.
(הסברים נוספים על הקשר בין תפקודו ואופיו של איבר פיזי למערכת מקבילה בנפש, תמצא במאמר "איתותי גוף".
בהליך של כעס, משתתפים איברים שונים;
- דמעות בעיניים.
- ידיים קפוצות.
- הדם עולה לראש.
- רמת הקול עולה.
- הנשימה נעשית מהירה יותר.
- שפתיים מתכווצות.
- תנועת ידיים לכל הכיוונים וכד'.
בכל הליך רגשי, שיתרחש בתוכנו ישולבו איברים פיזיים, יש והקרנתם נראית כלפי חוץ, יש והיא תגיב כלפי פנים וחלק מאיברים לא נרגיש כלל.
הרגשות מנחות את אופייה של הזרימה האנרגטית בתוכנו, הן אלו המאיטות אותה והן אלו המאיצות אותה והן אלו המרגיעות אותה.
מגוון הרגשות נרחב, יש והן רכות וענוגות ויש והן מלחיצות, הן אינן באות לבדן, מישהו יוצר אותן, מישהו משתמש בהן על מנת להעביר מסר, כמו כל דבר המועבר בתוך גופנו במקום חלש הן נעצרות.
רגש נעים מחמם את הלב, רגש מעיק מאט את פעימותיו, גופנו מתנהג על פי הרגשות המוזרמות בתוכו.
רגשות אי אפשר לעצור, אפשר להסוות אותן, אך הן יצוצו במהרה במקום אחר בגוף.
רגש של עצבות מפוזר בכל חלקי גופנו;
- בשינוי זרימת הדם, בשינוי חום הגוף בדמעות בעיניים, ברטט שפתים ובידיים מזיעות.

רגשות הן מרדניות נעצור אותן אם נחוש שמישהו יפגע בנו.
שיחות נפש הן אותן שיחות בו הרגשות זורמות ללא הפרעה החוצה, זה המצב בו היינו רוצים להיות כל הזמן ואחד ממרכיביו של מצבנו הטבעי רוגע שלווה וזרימה.
כשניפתח לדרך חשיבה זו, הזרימה הרגשית בתוכנו תנוע חופשי.
מכאן הצעקה המבוקשת כל כך בתקשורת פנימית, הבאה להרפות את עוצמת הרגש המועבר אל תוך גופנו ולמנוע בכך היקבעות של חסימה באחד מאיברינו.
החזק בידיך בקבוק סודה מלא, ראה כמה קשה הוא, עם פתיחת הפקק הגזים פורצים החוצה והבקבוק רך כחמאה - בגופנו הדבר עובד בדיוק באותה צורה.

מול שיחות מתישות נציב הגנות, הדורשות אנרגיה שלפעמים אין לגוף מהיכן לקחת אותה, כמות האנרגיה בגוף מוגבלת ולא תמיד יש אנרגיה להסרת חסימה והסרת חסימות זה צורך, המאפשר לגוף לחזור לזרימה.
מכאן התשישות הבאה עלינו לאחר סערת רגשות, הגוף שכל כך רוצה לעזור לנו לוקח אנרגיה מאיברים אחרים שפחות חיוניים ומפנה אותה אל שרירים חוסמים כדי להחזיר את הגוף לזרימה.
יש שיחות בהם איברי גופנו חוגגים, רגשות המלוות שמחה, אהבה במימושה, פתיחות לתחושת של יופי, וכד'.
אנו בוחרים איזה שיחה תזרום, לפעמים הרגשות שולטות בנו והן שמובילות את המחשבות,.
אפשר להקטין תמיכה שלילית, אפשר לחזק תמיכה חיובית, אפשר להתערב בשיחה ואפשר לעצור זרימה מתגלגלת של כעס.
שיחה מפוזרת תמיד בין כל איברינו, באחדים יהיו סימניה עמוקים ובאחרים פחות.
רק אנו נחליט איזה שיחה תזרום באיברינו, אנו נחליט על עוצמות החסימות.
לכל מצב בו נהיה תמיד תהינה כמה אפשרויות לצאת ממנו.
אנו בוחרים איך להחליט, אנו בוחרים את רמת הרגשות לתשובות שאנו נותנים, ברוב המקרים אנו מצטערים על החלטה שגויה, אנו בוחרים את החיים שלנו.
אם נזכור שקיבלנו את מתנת החיים לכמה עשרות שנים בלבד ועוד מעט נצטרך להחזיר כלים אז אולי נבחר אחרת.
הדבר קורה לאנשים שחוו את כמעט מוות, הם מצהירים במפורש שמרגע זה הם ייקחו את חייהם אחרת.
למה אחרי אירוע טראומטי, מדוע לא עכשיו.